בש"פ 7117/18

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר, אשר הורתה לכאורה על מעצרו של המערער לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים. זאת, משום שהעבירה שביצע המערער, שעניינה שימוש בנשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין, נופלת לקטגוריה של "עבירות ביטחון" כהגדרתן בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, ובכך מצדיקה את חזקת המסוכנות ואת מעצרו לאחר מכן ללא צורך בהוכחה נוספת. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות שאישרו את חזקת המסוכנות בעבירות הקשורות לנשק. כמו כן, בפסק הדין מודגש כי מעצר בית בפיקוח אלקטרוני אינו נחשב בדרך כלל לחלופה ראויה לעבירות מסוג זה, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. במקרה ספציפי זה, בית המשפט אינו מוצא הצדקה לשיטת מעצר חלופית. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר ללא אפשרות לפיקוח אלקטרוני. החלטה זו התקבלה על יסוד אופי העבירה ובהיעדר נסיבות ייחודיות הסובבות את המערער.