ת"פ 19253-06-22

תקציר

הנאשם, המנהל הפעיל של חברה המספקת שירותי ניקיון וכוח אדם זמניים, הורשע באי הגשת שלושה דוחות מס ערך מוסף (מע"מ) במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975. הדוחות, שהוגשו באיחור, הניבו חוב מס כולל של 943,129 שקל. בית המשפט שקל את טענות התביעה והסנגור בנוגע לקביעת העונש. התביעה הדגישה את חשיבות ההרתעה בעבירות מס, במיוחד נוכח אי פירעון חוב המס, וביקשה לגזור עליה עונש של 6-12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות. ההגנה, לעומת זאת, טענה להקלה בעונש, תוך שהיא מצטטת את תיקון 113 לחוק העונשין, המדגיש את עקרון ההלימות, ואת הקשיים הכלכליים בהם נקלע הנאשם, אשר הובילו לאי תשלום מס. ההגנה ביקשה לגזור עליו עונש של עבודות שירות וקנס סמלי, תוך הדגשת נסיבותיו האישיות של הנאשם, חרטה והיעדר עבר פלילי קודם. בית המשפט הכיר בפגיעה המתונה בערכים המוגנים, בהסתבכות הכלכלית שהובילה לביצוע העבירות, ובעובדה שלקוחותיה של הנאשמת, בעיקר גופים ציבוריים, התעכבו בתשלום לה. כמו כן, היא לקחה בחשבון את עברה הפלילי הנקי של הנאשמת, הודאתה ומצבה האישי והכלכלי. בסופו של דבר, קבע בית המשפט את טווח הענישה ההולם בין מספר חודשים לשנת מאסר בפועל, עם קנס של 5,000 שקלים עד 25,000 שקלים. בגזר דינו של הנאשם בטווח זה, גזר בית המשפט ארבעה חודשי מאסר בפועל, שירוצו כעבודות שירות, ושלושה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הוטל על הנאשם קנס בסך 6,000 ₪, שישולם ב-20 תשלומים חודשיים, והתחייבות כספית לשנתיים בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות המדוברות. על החברה הקשורה לנאשם הוטל קנס סמלי בסך 1,000 ₪. בית המשפט הדגיש כי גזר הדין נמצא בקצה התחתון של הספקטרום בשל נסיבותיו של הנאשם, אך ציין גם את חשיבות אי תשלום חוב המס. לנאשם זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.