סע"ש 28445-01-24

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת התובע לדחות את התביעה. תכליתו של הסעד הזמני המבוקש על ידי התובע היא לשמור על המצב הקיים, אשר עשוי להשתנות אם הסעד לא יינתן, אך בית המשפט מוצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק את הגבלת זכותו החוקתית של הנתבע לחופש העיסוק. התובעת לא הוכיחה כי יש לה אינטרס לגיטימי שיצדיק הגבלה כזו, כנדרש בפסק הדין של צ'ק פוינט. לגופו של עניין, התובעת לא הוכיחה קיומו של סוד מסחרי הראוי להגנה, שכן תיאוריו כלליים וחסרים פירוט; מלבד זאת, הנתבע לא קיבל הכשרה מיוחדת על חשבון התובע, והשכר ששולם לו אינו מהווה תמורה מיוחדת. כמו כן, בית המשפט אינו מוצא כל הפרה של חובת תום הלב והאמון של הנתבע כלפי התובע. מאחר שהתובע לא ביסס עילה לכאורה, ולא התקיימו התנאים למתן סעד זמני, דוחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה זמני המגביל את עיסוקו של הנתבע ואוסר עליו לעשות שימוש בסודות מסחריים לכאורה של התובעת או להחזיק בחומריה. גם מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבע. התובעת חויבה לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 9,000 ₪, ועליה להודיע בתוך 30 יום האם היא מתעקשת להמשיך בתביעה העיקרית.