עב"י 7721-05-21

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית הדין למשמעת לעובדי מדינה, שהרשיע את המערער, בודק בכיר ברשות המסים, באי דיווח פרטים של חשודים בהברחת טובין. המערער דיווח לממונה עליו על משפחה החשודה בהברחת טלפונים סלולריים וביגוד, אך נמנע מלגלות כי מדובר במשפחת אחותו. בית הדין הרשיע אותו בהפרת המשמעת בשירות המדינה ובהתנהגות בלתי הולמת כעובד מדינה. הוא נידון לנזיפה. בערעור נטען כי מסקנות בית הדין מופרכות תוך התעלמות מהראיות. היא גם קוראת תיגר על קביעות המהימנות והממצאים העובדתיים של בית הדין. עם זאת, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות כאלה, המבוססות על התרשמותם הישירה של עדים. המערער הודה בהעלמת מידע במתכוון, והראיות תומכות בכך. טענתו כי המערכת הייתה נוהגת באופן דומה גם אם היה חושף את מערכת היחסים נדחתה, וכך גם טענתו למחדלי חקירה. בית המשפט לא מצא ראיות לאכיפה בררנית או ל"תפירה" של התיק. אף שהמערער צדק בכך שלא הוכחה עוגמת נפש שנגרמה לאחותו, אין בכך כדי להשפיע על הרשעתו. בית המשפט מצא כי מעשיו של המערער פגעו באמון בארגון והצדיקו את הרשעתו. גם עונש הנזיפה היה מוצדק. לפיכך, הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה, למעט הערה על קביעת מצוקה נפשית.