ע"פ 2946/12

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בשורה של עבירות בשלושה כתבי אישום שונים. בכתב האישום הראשון יוחסו לו בין היתר עבירות של שוד, סחר בנשק וסיוע לכניסה לדירה בכוונה לבצע עבירה. האירועים אליהם התייחסו האישומים נגעו לשוד מתוכנן של ביתם של בני זוג, במהלכו איימו על האישה וקשרו אותה בזמן שהעבריינים ערכו חיפוש בבית. האישום השני הרשיע אותו בעבירות של החזקת סמים, המתייחסות למקרים בהם הכניס סמים לכלא איילון במהלך שחרורים זמניים. האישום השלישי מייחס לו גניבה, הנוגעת לגניבת ארנק מתיקו של תייר בנתב"ג. בכתבי אישום אלה הורשע המערער בסך הכל ב-110 עבירות. בית המשפט המחוזי גזר עליו שמונה שנות מאסר, הורה לו לשלם פיצויים לקורבנות והגדיר אותו כעבריין מן המניין. המערער ערער על פסק דין זה, וטען להקלה בעונשו מכמה טעמים, ובהם האופי המשני של מעורבותו בחלק מהעבירות, שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות והצורך באחידות בגזר הדין לעומת שותפו לפשע. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, לא מצאה כל חריגה ממדיניות הענישה הראויה והדגישה את חומרת פשעיו של המערער, חלקו בהם ועברו הפלילי העשיר. בית המשפט הדגיש את הצורך במאסר משמעותי כדי להגן על הציבור, לשמש הרתעה ולהשיג גמול. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא טעם בטיעוניו של המערער להקלה בעונש בהתאם לנסיבות ולשיתוף הפעולה עמו. לבסוף, ציין בית המשפט כי עקרון האחידות בגזר הדין לא חל במקרה זה בשל חלקו הגדול יותר של המערער בעבירות בהשוואה לשותפו. כתוצאה מכך, פסק דינו המקורי של בית המשפט המחוזי אושר.