ע"פ 3155/12

תקציר

ערכאת הערעור שקלה בכובד ראש את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בצירוף כל הסיכומים והודעות הערעור שהוגשו לו. לאחר דיון מעמיק החליט בית המשפט כי אין הצדקה להתערב בעניין. חומרת העונש שהטיל בית המשפט המחוזי מצויה היטב במתחם שיקול הדעת ואינה מצדיקה התערבות בערעור, למעט בנסיבות חריגות שאינן קיימות במקרה זה. בית המשפט מכיר בחומרתם הרבה של מעשיו של המערער, המהווים תקיפה מינית אלימה ובזויה כלפי אישה בחוף ים ציבורי, לאור יום. התנהלותו של המערער הייתה מתוכננת מראש וגילתה התעלמות בוטה מסירובה של המתלוננת, תוך התייחסות אליה כמושא תשוקתו. נוכח חומרת העבירה, סבור בית המשפט כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין השיקולים הרלוונטיים בגזר דינו של המערער. העונש, הכולל עונש מאסר, מידתי ביחס לפשע ומשמש ביטוי צודק של שאט נפש חברתי, תוך קיום עקרונות הגמול וההרתעה. בית המשפט שקל גם את נסיבותיו האישיות של המערער ומצא כי הערכתו של בית המשפט המחוזי הייתה ראויה. תוך שהוא מכיר בטענות המערער ביחס לגזר הדין במקרים דומים, קובע בית המשפט כי יש לבחון את נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה וכי בית המשפט המחוזי כבר נתן דעתו הראויה למצבו האישי של המערער. לבסוף, בית המשפט מציין כי העונש המרבי על עבירות מסוג זה, בהתחשב בנסיבות העניין, הוא 20 שנות מאסר, וייתכן שהגיע הזמן לשקול מחדש את רף הענישה בגין מעשים נתעבים אלה. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק הדין עומד בעינו, כפי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי.