ע"פ 3695/99

תקציר

הערעור מערער על הרשעתו של מג'אלי אבו כף בניסיון רצח אחיו למחצה, זאיד אבו כף. האירוע התרחש על רקע סכסוך משפחתי אלים. עניינה של התביעה הסתמך בעיקר על עדותו של הקורבן, לפיה המערער ואדם נוסף ארבו לו בלילה במטע הזיתים שלו וירו בו. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, והוא ערער לבית המשפט העליון. הערעור התמקד במהימנות זיהויו של המערער כאחד היורים, נוכח תנאי התאורה הירודים בזירה. דעת המיעוט, שניתנה על ידי המשנה לנשיא לוין, קבעה כי הסתירות בעדויות עדי התביעה וחוסר הבהירות באשר לתנאי התאורה בעת האירוע מטילים ספק סביר באשמתו של המערער, ויש לזכות אותו. עם זאת, השופטת ביניש, שמסרה את דעת הרוב, חלקה על כך. היא הדגישה כי ממצאיו של בית משפט קמא התבססו על התבוננות ממקור ראשון בעדים וביקור באתר ונתמכו כראוי בראיות. בנוגע לתנאי התאורה, ציינה ביניש כי עדותו של הקורבן לא סתרה באופן משמעותי וכי היכרותו המוקדמת עם היורים סייעה ככל הנראה לזיהויו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי סביר להסיק כי הקורבן יכול היה לזהות את היורים גם מבלי לערוך ניסוי לבחינת יכולת הזיהוי שלו. בנוסף, דעת הרוב נקטה משנה זהירות בבחינת הודעה שמסרה אשת הקורבן במשטרה, אשר תמכה בטענת התביעה, בשל אי סדרים בגבייתה. עם זאת, היא הגיעה למסקנה כי ניתן להסתמך על חלקה העיקרי של ההודעה, המצביע על נוכחותו של המערער בזירה. לבסוף, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בדחייתו של בית המשפט המחוזי את הגנת האליבי של המערער. גם השופטת שטרסברג-כהן הסכימה עם ניתוחה המקיף של השופטת ביניש ועם דחיית הערעור.