ע"א 53339-12-19

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה ללקוחה לשלם לעורך דינה לשעבר דמי הצלחה בגובה 20% משווי שתי דירות. הלקוחה, שעלתה מברית המועצות, שכרה את שירותיו של עורך הדין שייצג אותה בשני עניינים הקשורים לדיני משפחה הנוגעים לבעלות על הדירות. הסכם שכר הטרחה נחתם לכאורה בעברית והכיל סעיף המזכה את עורך הדין ב-20% מ"התוצאה הסופית". הלקוחה טענה כי אינה יודעת לקרוא עברית ואינה מבינה את הסכם שכר הטרחה, וכי שכר טרחת עורך הדין יעמוד על סכום קבוע של 15,000 ₪. בית המשפט המחוזי מצא את גרסתו של עורך הדין לאירועים אמינה יותר והורה ללקוח לשלם את דמי ההצלחה, הוצאות המשפט ושכר טרחה נוסף מייצוג קודם. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות, מצאה כי הסכם שכר הטרחה היה מעורפל ופירשה אותו לטובת הלקוח. בית המשפט הגיע למסקנה כי "התוצאה הסופית" התייחסה רק לתביעה הכספית באחד המקרים, ולא לבעלות בדירה, שנפתרה למעשה לפני מעורבותו של עורך הדין. עוד קבע בית המשפט כי עורך הדין ניסח את ההסכם המעורפל ולכן יש לפרש את העמימות כנגדו. כמו כן, דחה בית המשפט את הטענה כי התנהלותו של עורך הדין גרמה ללקוח נזק. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, ולעורך הדין נפסק שכר טרחה בגובה 20% משווי התביעה הכספית, בתוספת מע"מ. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו בשני המקרים.