דנ"א 3120/22

תקציר

המבקשים, שייצגו את עצמם, ערערו לבית המשפט על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר נדחה באותו יום בו נשמע, בהתבסס על נימוקי בית המשפט המחוזי. המבקש טען כי בהחלטת בית המשפט המחוזי יש טעויות בדין ובעובדה וכי לא התקיימו התנאים לדחיית הערעור. הם גם הפנו להחלטת הרשם שהחריגה מוצגים מסוימים מתיק המשיבים וטענו כי בתי המשפט טעו בשקלול מוצגים אלה. יתר על כן, המבקשים חלקו על טענת פסק הדין כי תביעתם מכבידה וציינו כי הם הצדיקו מדוע לא יידרשו להפקיד ערבות. המשיבים, שהגישו תגובה, טענו כי יש לדחות את בקשת המבקש ומתחו ביקורת על התנהלותו של המבקש בהליך. הם גם דרשו הוצאות עבור בקשת המבקש. השופט קבע כי התנגדות המבקש כמוה כערעור ואינה מצדיקה דיון נוסף, שכן הן אינן עומדות בקריטריונים לקיום דיון נוסף. פסק הדין דחה את הבקשה והדגיש כי היא אינה קובעת שלטון חוק חדש ואינה מוצדקת במקרה זה. בקשת המשיבים להוצאות נדחתה מאחר שהגישו את תגובתם מבלי שהתבקשו לעשות כן.