ת"א 72836-05-19

תקציר

המבקשים, המצויים בסכסוך רכושי, פנו לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים למכור או להעביר זכויות כלשהן בפרויקט העומד במרכז המחלוקת עד למתן פסק הדין. המבקשים טענו כי אי מתן צו המניעה יביא לפגיעה קונקרטית בזכויותיהם, ולא יאפשר לאכוף את פסק הדין לכשניתן. מנגד, טענו המשיבים כי היענות לבקשה תגרום להם נזק כספי משמעותי בכך שתפגע ביכולתם למכור את הפרויקט. עוד טענו כי המבקשים התמהמהו בהגשת הבקשה וכי היא נעדרה תום לב. לאחר שבחן את הראיות לכאורה שהוצגו, מצא בית המשפט צדק בטענת המבקשים כי סיכויי הצלחת תביעתם אינם אפסיים, בהתחשב באופיין השנוי במחלוקת של נסיבות המקרה. באשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי המבקשים הצליחו להוכיח כי הנזק הפוטנציאלי שייגרם להם אם לא יינתן צו המניעה עולה על הנזק למשיבים. בית המשפט גם לא מצא טעם בטענות המשיבים בדבר שיהוי וחוסר תום לב. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי המשיבים לא הביאו כל ראיה קונקרטית לפגיעה בצדדים שלישיים. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני התקבלה, תוך חיוב המשיבים לכסות את הוצאות המבקשים, ללא קשר לתוצאה הסופית של התיק. ההחלטה, שמטרתה לשמר את המצב הקיים, אינה מכריעה מראש בטענות המהותיות של הצדדים, ולמשיבים שמורה האפשרות לבקש עיון חוזר אם יש ביכולתם להוכיח נזק קונקרטי פוטנציאלי.