ע"פ 2012/10

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים להרוס ארבע חנויות שנבנו באופן בלתי חוקי על קרקע משותפת של בניין מגורים בירושלים ללא הסכמת הבעלים. בית המשפט נתן את צו ההריסה מכוח סעיף 212 לחוק התכנון והבנייה, המסמיך את בתי המשפט להורות על הריסה ללא הרשעה פלילית בנסיבות מסוימות, כגון כאשר לא ניתן למצוא את העבריין או שהעבירה מוגבלת בזמן. המערערים טוענים כי נמנע מהם שימוע הוגן, כי לא התקיימו הדרישות לצו הריסה לפי סעיף 212 וכי ההחלטה מהווה אכיפה בררנית. עם זאת, שופט בית המשפט העליון שדן בערעור מקבל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וקובע כי היא התבססה על ראיות מספיקות ופעלה על פי החוק. השופט מציין כי החנויות נבנו ללא היתר, בניגוד לתקנות התכנון, ומהוות סכנה חזותית לנוף העיר. הם גם מעבירים מסר של הפקרות ופוגעים במרקם התכנוני של העיר. השופטת מסכימה עם קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר, לפיה מתקיימים התנאים לצו הריסה וכי טענות המערערים בדבר אפליה ואכיפה בררנית אינן מבוססות. לפיכך הערר נדחה, וצו ההריסה נותר על כנו, והביצוע מתעכב עד ל-1 במאי 2011.