ת"א 27485-12-17

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת לשון הרע שהגיש וטרינר עירוני נגד מספר נתבעים, בהם מייסדי עמותה לזכויות בעלי חיים, בגין תפקידם בפרסום כתבות ופוסטים שלכאורה השמיצו אותה. הכתבות המדוברות חשפו מספר רב של פגרי בעלי חיים שנמצאו בפח שכונתי ובשדה פתוח בעירייה של התובעת, וקשרו את התובע בהתעללות בבעלי חיים. הנתבעים טענו כי פרסומיהם מוגנים תחת חופש ביטוי שונים, וכי אמיתות העניין, יחד עם תפקידה הציבורי של התובעת, גוברים על זכותה לשם טוב. בית המשפט בחן את השתלשלות האירועים שהובילה לתביעה, את הדין החל על לשון הרע וחופש הביטוי, ואת תפקידו של התובע כאיש ציבור. נמצא כי פרסומי הנתבעים, ובפרט הסרטון והתמונות שהוצגו, התבססו בעיקרם על אמת, וכי טיפולה הלקוי של התובעת בפגרי בעלי חיים, אשר לכאורה הפר את התקנות, הצדיק את קריאת הנתבעים לפיטוריה, והבעות זעזוע ותמיהה. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי חופש הביטוי שלהם, במיוחד כשמדובר בעניין שיש בו עניין לציבור, יחד עם האותנטיות ותום הלב שמאחורי פרסומיהם, גוברים על זכותו של התובע לשם טוב. לפיכך, נקבע כי פרסומי הנתבעים אינם מהווים לשון הרע, והתביעה נגדם נדחתה. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 28,000 ₪.