עב"ל 680/07

תקציר

לאחר שקילה מעמיקה של הטענות ובחינת הראיות והעדויות מבית המשפט המחוזי, נקבע כי המסקנות הראשוניות מבוססות ואין לשנותן. מרכיב קריטי בהחלטה זו הוא המשקל שניתן לאנמנזה רפואית, או להיסטוריה רפואית, הממלאת תפקיד מכריע בביסוס טענות על אירועים, כגון פציעות עבודה. בית המשפט הדגיש כי רישומי בית החולים אמינים בדרך כלל, שכן לאנשים המבקשים טיפול יש מוטיבציה לספק מידע מדויק כדי לקבל טיפול הולם. בעוד שלרשומות אלה יש חשיבות רבה, הן אינן הנחות יסוד בלתי ניתנות לטעות של האמת, וצדדים הטוענים לפגיעות בעבודה יכולים לערער על תוכנו. כדי להטיל ספק ברישומים אלה, יש לשקול מסמכים רפואיים עוקבים, הצהרות לחוקרים ועדויות עדים, יחד עם הערכת בית המשפט את מהימנותם. במקרה דנן, הרישומים הרפואיים הן מבית החולים רמב"ם והן מבית החולים אלישע הצביעו על כך שהאירוע התרחש בבית, והיו סתירות בדברי המערערת ובעלה בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט המחוזי מצא כי העדויות אינן חולקות על הרשומות הרפואיות, וכמקובל, ערכאת הערעור מכבדת את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא אלא אם כן קיים מחדל משמעותי, שלא ניכר כאן. לפיכך נדחה הערעור ולא חויבו בהוצאות.