ע"פ 42054-08-13

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעור המדינה על החלטת בית משפט קמא בדבר בחירת הוראת חוק להגשת כתב אישום נגד תובע. בית משפט קמא הורה לתובע לנמק את בחירתו בהגשת כתב אישום לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, אך ערכאת הערעור קבעה כי יש להתערב בבחירת התביעה בכתב אישום רק במקרים קיצוניים שבהם נפלה טעות מהותית, ואין מדובר במקרה כזה. לשון החוק ברורה, ואין צורך לפרשו מעבר למשמעותו המילולית, בניגוד לגישתו של בית משפט קמא. התכלית החקיקתית המונחת מאחורי החוק, כפי שהוסקה על ידי בית משפט קמא מדברי ההסבר להצעת החוק, אינה שיקול ראוי או הכרחי במקרה זה, שכן החוק ברור וחד-משמעי. לרכב ניתן מעמד מיוחד המצדיק את החלת סעיף 413ה על מקרה זה, והנחיית פרקליט המדינה ממילא אינה מחייבת. עקרון השוויון אינו דורש כי כל המקרים הדומים יטופלו באופן שווה, ונסיבותיו של כל מקרה מכריעות. ככלל, בחירת התביעה להגיש כתב אישום לפי סעיף 413ה הייתה סבירה ומוצדקת, ועל כן הערעור מתקבל. המערער מורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ועונשו מעודכן כך שיכלול הפעלה של מאסר על תנאי קודם.