ת"א 3100/09

תקציר

התובעת, חברת ברכה, תבעה את עיריית באר שבע, את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באר שבע ואת חברת הביטוח שלהם על נזקים בסך 7 מיליון ₪, לאחר שהוועד המקומי החליט כי מבנה הספא שהתובעת רכשה מחברת י.ש. ברכה אינו יכול לשמש למטרות מסחריות. התובע טען כי ההחלטה הייתה בלתי סבירה וגרמה לו נזק, שכן על פי התכנית המפורטת החלה על המבנה ניתן היה לעשות בו שימוש מסחרי. עוד טענה התובעת כי ההחלטה נגועה בשיקולים זרים וכי הנתבעים חבים לה חובת זהירות. בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח כי ההחלטה הייתה בלתי סבירה או נגועה בשיקולים זרים. בית המשפט מצא כי התובע לא היה צד שלישי זר שאינו קשור לאירועים המדוברים, אלא ידע על המחלוקת התכנונית הנוגעת למבנה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת בחרה במודע למכור את זכויות הבנייה למרות שהחלטת הוועדה לא הייתה סופית, ולכן נגרם לה הנזק הנתבע כתוצאה מהתנהלותה שלה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח את הנזק שנגרם לה לכאורה. בית המשפט דחה את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 150,000 ₪.