ה"ת 45681-04-19

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת העותר להשבת נכסים שנתפסו במהלך חיפוש שערך המשיב, שנערך בעקבות חשדות לביצוע עבירות סביבתיות חמורות. הנכסים כוללים כלי רכב (משאיות, נגררים), רכב פרטי בבעלות צד ג', מסמכים עסקיים וטלפון נייד. העותר טען כי אין יסוד סביר לחשד וכי צווי החיפוש אינם ברורים, ולכן תוקפם מוטל בספק. לחילופין, ביקש העותר לשחרר את המשאיות והנגררים, שכן המשך החזקתם בידי המשיב פגע קשות בזכויות הקניין שלו ובזכותו לנהל עסקים. עם זאת, בית המשפט מצא חשד סביר, וראיות רבות, למעורבותו העמוקה של העותר בעבירות הסביבתיות הנטענות הקשורות לסילוק פסולת בלתי חוקית והפעלה עסקית בלתי מורשית. בית המשפט הצדיק את התפיסה בנימוק של מילוי התכליות המפורטות ב-PSDP (ככל הנראה, נוהל החיפוש והתפיסה המשטרתי): אפשרות לחילוט, הצגה כראיה ומניעת עבירות עתידיות. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות הנטענות, הגורמות נזק לחברה ולסביבה, וציין כי לאחרונה ניתן לעותר רישיון עסק והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות דומות. בית המשפט הזכיר גם את הצורך בשמירה על הסביבה, תוך התייחסות לפסיקות קודמות. ההחלטה לדחות את החזרת הנכסים נתמכה גם בחקירה המתנהלת, בשימוש האפשרי בפריטים שנתפסו כראיות, ובכתב האישום התלוי ועומד נגד העותר. בית המשפט הגיע למסקנה כי המשך התפיסה מאזן בין תכליות החיפוש והתפיסה לבין זכויות הקניין של העותר, במיוחד נוכח חומרת העבירות הנטענות. מכאן, שהבקשה להשבת הנכסים נדחתה, מבלי לפגוע בזכות הערעור של העותר.