ע"א 1/00

תקציר

השופט מצא כי אין הסכמה כי המערער ישלם כל סכום שידרוש המשיב על פי חשבונית שהגיש. הייתה הסכמה על מחירי העבודה שהמשיבה נדרשה לבצע. המערערת פיקחה תדיר על העבודה שביצע המשיב והתקיימו ביניהם יחסי אמון. המערערת נהגה לשלם מקדמות בנדיבות והיה הסכם לבדוק את החשבונות בעת הגשת החשבון הסופי. למערער לא הייתה מערכת מסודרת של הנהלת חשבונות ולכן בית המשפט לא יכול היה להסיק שהוא ניהל מערכת חשבונות מדויקת. המשיב גם נמנע מלהגיש שטר סופי במועד. המחירים שנקבעו בפרויקט בסמת היו גבוהים מאלה שנקבעו לפרויקט תמרת. בית המשפט קיבל מחירים אלה וראה בהם גם את ההבדלים בין שני הפרויקטים. בית המשפט שקל גם את המחירים להם זכאי המשיב על פי הודאת המערערת וחוות דעתו של ד"ר זלינגר. ההסכם הכתוב בנוגע לפרויקט בסמת לא בוטל, אך אין לראות בו ראיה יחידה לחישובים. היה מקום לקבל את הודאת המערער כהודאתו של בעל דין. חוות דעת המומחה הייתה אחת הראיות שהוצגו בפני בית המשפט. לא הייתה מערכת של חשבוניות מסודרות או רישום כמויות ועבודות, ולכן היה מקום להפעלת שיקול דעת המבוסס על ראייה כוללת של הראיות והעובדות שהוצגו, לרבות מהימנות העדים. כל צד ניסה לשחזר את גרסתו כאילו התיק נדון לראשונה. ערכאת הערעור אינה דנה מחדש בתיק ולכן אין הצדקה להתערבותו. על פי הראיות שהוצגו והמהימנות שניתנה להן על ידי בית המשפט, פסק דינו של בית משפט קמא היה הגיוני מבחינה משפטית. לפיכך, יש לדחות את הערעור ואת הערעור הנגדי. השופט רזי הסכים עם השופט היושב בדין על התיקונים לפסק דינו של בית משפט קמא וסבר אף הוא כי יש לדחות את שני הערעורים.