ת"א 63048-06-22

תקציר

התובע, בעל חניון בבניין מסחרי בחיפה, תבע את הנתבעים, חברה לשירותי רפואת שיניים והעומד בראשה, בגין שימוש בחלק מהמגרש כמחסן ללא רשות ותשלום דמי שכירות. הנתבעים טענו כי השטח המדובר לא שימש כמחסן וכי תביעה קודמת שהגיש התובע על שטח אחר נדחתה. עוד טענו כי השימוש בחניון הותר על פי הסכם ניהול וכי התובעת אינה זכאית לכל תשלום. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וציין כי הנתבעים אכן השתמשו בשטח שונה בחניון מזה שהוזכר בתביעה הקודמת. השופטת ציינה כי טענת הנתבעים בנוגע להסכם הניהול לא אפשרה להם להשתמש בשטח לצורכי אחסון. אמנם לא הוכח מי יצר את המחסן, אך נקבע כי הנתבעים השתמשו בו עד שהתובע ביקש מהם לפנות את המקום. לפיכך קבע בית המשפט כי הנתבעים חויבו בתשלום דמי שימוש מתאימים. באשר לגובה שכר הטרחה, הגיש התובע דו"ח שמאי אשר בית המשפט מצא כי קיימים בו ליקויים מסוימים. מאחר שהנתבעים לא הציגו חוות דעת נגדית, החליט בית המשפט לאמוד את שכר הטרחה. בהתחשב בתקופת השימוש הקצרה – מספר חודשים – ובשווי דמי השימוש שהציע שמאי התובע, קבע בית המשפט את הסכום הכולל על 2,000 ₪. סכום זה היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.