ב"ל 8002-03-21

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי עבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות שגרמו למיקרוטראומה. עם זאת, בית הדין לעבודה דחה את התביעה, ומצא סתירות וסתירות בעדותו של התובע לעומת תצהירו הראשוני. הערכותיו של התובע לגבי הזמן הנדרש למשימות שונות בעבודתו היו שונות באופן משמעותי במהלך עדותו, ולכן הזמן ששהה בהן בפועל קצר יותר. בנוסף, טענת התובעת לייצור שתי עגלות בחודש הופרכה על ידי רישומים כספיים וקבלות, דבר המצביע על קצב ייצור נמוך בהרבה. הנפח הנמוך של העגלות שיוצרו גרם גם לכך שעבודתו של התובע לא הייתה רציפה, דבר שהשפיע על כמות ורציפות התנועות שלטענתו ביצע. בעוד התובע הציג סרטונים ערוכים של עצמו עובד עם מכשירים רוטטים, הוא לא סיפק ראיות מספיקות למשך המשימות הללו. בשל ליקויים ראייתיים אלה, מצא בית הדין את גרסת התובע לאירועים כבלתי אמינה. כתוצאה מכך, נקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לבסס תביעה בגין מיקרוטראומה ודחה את התביעה מבלי למנות מומחה רפואי. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר הם מסתמכים על עדותו היחידה של בעל דין, במיוחד בהיעדר ראיות תומכות.