תפ"ח 952/03

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן פריצה בכוונה לבצע גניבה בנסיבות מחמירות, גניבה, רצח, שיבוש הליכי משפט וביזיון בית המשפט. האישום הראשון נובע מפריצה למעון נכים, במהלכה היכה הנאשם פעמיים בראשה של קשישה באמצעות מוט ברזל וגרם למותה. הראיות נגד הנאשם משכנעות: הן כוללות הודאה חלקית שלו בעובדות מסוימות בבית המשפט, ראיות חיצוניות מזירת הפשע והתבטאויותיו הקודמות מחוץ לאולם בית המשפט. ההגנה טענה כי קיים ספק סביר לגבי מעורבותו של הנאשם, תוך שימת דגש על האופי הנסיבתי של הראיות וחוסר עקביות מסוים בפרטי העבירה. עם זאת, השופט לא השתכנע מטיעונים אלה ומצא את הנאשם אשם בכל הסעיפים. באשר לעבירת הגניבה, קבע השופט כי המעשה הושלם למרות שהטלוויזיה, אותה התכוון הנאשם לגנוב, הושארה בסופו של דבר בחצר ההוסטל. החלטה זו מבוססת על התפיסה כי סעיף הגניבה בחוק הישראלי מדגיש את התנהגותו וכוונתו של הגנב ולא את שליטת הבעלים בנכס. עוד קבע השופט כי הרצח בוצע בזדון ותחת שתי חלופות: 300(א)(3) ו-300(א)(4) לחוק העונשין. לבסוף הורשע הנאשם בביזיון בית המשפט בגין שיבוש הליכי חקירה ונזיפה בשופט בית משפט השלום. כבוד השופטים פפר ור' יפה כץ הסכימו עם פסק הדין, והובילו להחלטה להרשיע את הנאשם כפי שהואשם בכתב האישום.