בג"צ 703/15

תקציר

פסק הדין דוחה את עתירותיהם של ארבעה אנשים נגד צווים האוסרים עליהם להיכנס לאזורים מסוימים לתקופות מוגדרות. העותרים טענו כי הצווים הוצאו ללא סמכות, שכן תקנות ההגנה (שעת חירום), שמכוחן הוצאו הצווים, בוטלו בשנת 1948 ומעולם לא קיבלו תוקף מחייב בישראל. בית המשפט קבע כי התקנות עדיין תקפות וכי הצווים הוצאו כדין. היא קיבלה את טענת המדינה כי פקודת הביטול פסולה שכן לא פורסמה, ולכן ראתה בה חוק נסתר. בית המשפט התייחס בקצרה לטענות זכויות האדם, הכיר בקשיים בניהול חקירות עומק בגין עבירות ביטחוניות, אך הדגיש את חובתה של המדינה לנהל חקירות רציניות בתוך פרק זמן סביר. נמצא כי במקרים אלה, כל הפגמים בתהליך לא היו חמורים דיים כדי להצדיק התערבות. הצווים נחשבו למענה מידתי, נוכח מעורבותם של העותרים בארגוני טרור והמצב הביטחוני הרגיש בירושלים ובאזור. השופטים הפצירו בכנסת להעביר חקיקה חדשה נגד טרור שתחליף את תקנות ההגנה הישנות. לבסוף, הדגיש בית המשפט את חסויים של חומרי התיקים ואת משכם הקצר של האיסורים, ולכן דחה את העתירות.