ת"פ 26567-09-20

תקציר

בית המשפט מצא כי טווח הענישה ההולם בעבירת הרשלנות של הנאשם, שכללה הצתת שריפות בדירת משפחתו, נע בין מאסר על תנאי ל-12 חודשי מאסר. בקביעת עונשו של הנאשם, בית המשפט מאזן בין מידתיות ושיקום. בעוד חומרת מעשיו של הנאשם מצדיקה תגובה עונשית, בית המשפט לקח בחשבון את סיכויי השיקום של הנאשם, עבר נקי ושיתוף פעולה עם הרשויות. המלצת שירות המבחן, המציעה להתמקד בשיקום על פני צעדי ענישה, מתקבלת. זאת, בשל הסיכויים החיוביים לשיקומו של הנאשם, פוטנציאל המאסר ההרסני וחשיבותו של צו מבחן לשיקומו. בנוסף, בית המשפט מציין את הסכנות הטמונות בעבירה ואת הצורך באפקט הרתעה, במיוחד בהתחשב בהיעדר נזק או פגיעה משמעותיים. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט להטיל ארבעה חודשי מאסר על תנאי ותקופת מבחן ארוכה מהמומלץ של 18 חודשים, על מנת להבטיח את המשך הטיפול בנאשם ולשפר את סיכויי השיקום שלו. הנאשם מוזהר מפני ההשלכות של אי עמידה בתנאי מאסרו על תנאי. גם הזכות לערער על פסק הדין מועברת.