ת"פ 15042-01-20

תקציר

השופט במקרה זה קבע את טווח הענישה לעבירה של גרימת חבלה חמורה, הפוגעת בזכותו של הנפגע לכבוד, לחיים, לשלמות הגוף, לשלוות הנפש ולתחושת הביטחון. הרף התחתון של הטווח הוא מספר חודשי מאסר או עבודות שירות, ואילו הגבול העליון הוא עד 20 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים. השופט החליט לחרוג ממתחם הענישה הראוי בשל הפוטנציאל השיקומי המשמעותי של הנאשם והצורך להגן על הציבור. זאת, משום שהנאשם הביע חרטה אמיתית, הודה בהזדמנות הראשונה, עבר שנה וחצי מוצלחות של טיפול, ושבר את מעגל התנהגותו העבריינית. השופט הדגיש כי מדובר בהחלטה חריגה ואין לראות בה מחילה על התנהגות אלימה. במקום זאת, היא מעבירה מסר שבית המשפט מעריך את השיקום וייתן לו עדיפות במקרים המתאימים. בעקבות זאת, האריך השופט את עונשו המותנה הקודם של הנאשם, הורה לו לבצע 360 שעות עבודות שירות, הוציא צו מבחן ל-12 חודשים ופיצה את הקורבן. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.