ת"א 10128-12-19

תקציר

שתי תביעות נפרדות הוגשו בנוגע להסכמי שכירות לנכסים הממוקמים ברחוב גד מכניס 2 בנתניה. התביעה הראשונה הוגשה נגד יוני, אשר התקשר עם התובעת בהסכם שכירות לקומת הקרקע של הבניין, ותבע דמי שכירות שלא שולמו ופיצויים כמפורט בהסכם. התביעה השנייה הוגשה נגד נתבעים רבים, בהם יוני ואילן, שלא היו חתומים על הסכמי השכירות אך היו מעורבים לכאורה בעסקאות. בית המשפט איחד את הדיונים בשתי התביעות. בתביעה הראשונה פסק בית המשפט לטובת התובעת, שכן יוני חתם על ההסכם והיה אחראי אישית לדמי השכירות והעמלות שלא שולמו. השופט דחה את טענותיו של יוני כי לא הבין את ההסכם או כי חתימתו הושגה במרמה. סכום החוב חושב לפי 250,023 שקל, כולל ריבית ושכר טרחת עורך דין. לגבי התביעה השנייה פסק השופט לטובת הנתבעים יוני ואילן. התובעים טענו כי הם חבים על פי הסכמי השכירות למרות שלא היו חתומים עליהם, אך השופטת חלקה על כך, בנימוק שהתובעת לא הצליחה לבסס קשר ברור בינם לבין ההסכמים. יתרה מכך, השופטת ציינה כי התובעת הציגה מצג שווא לגבי זכויות הבעלות שלה בנכסים, דבר שערער גם את טענתה. לפיכך נדחתה התביעה השנייה. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות בתביעה השנייה, ואילו יוני חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של התובע בתביעה הראשונה, בסך 15,000 ₪, בנוסף לדמי השכירות והפיצויים שלא שולמו. פיקדון הערבות של התובעת יוחזר לה בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.