עת"א 26979-03-12

תקציר

גבר שהורשע בביצוע מעשים מגונים בבתה הקטינה של אשתו ונידון לשנתיים וחצי מאסר ביקש שחרור מוקדם וביקורי התייחדות עם אשתו באמצעות עתירה. הרשויות דחו את בקשתו בשל חשש למסוכנותו הפוטנציאלית לציבור, בהסתמך על חוות דעת של המרכז לבריאות הנפש (מב"ן) והוועדה המחוזית לטיפול בגילוי עריות (VAGA). העותר טען כי החלטת הרשויות שגויה ובלתי סבירה, והציג לטובתו המלצה של מב"ן. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת הרשויות בדבר שחרור מוקדם, ומצא אותה סבירה ובמסגרת שיקול דעתן. באשר לביקורי התייחדות, צידד בית המשפט בעותרת וקבע כי הרשויות לא היו צריכות להתחשב בחוות דעתה של וגא, שכן בן הזוג לא היה קורבן העבירה. מאחר שמב"ן המליץ על חופשה והאישה הייתה מודעת לפשעיו של העותר ותמכה בבקשתו, נעתר בית המשפט לבקשה לביקורי התייחדות. ההחלטה הדגישה כי זכות ההתאגדות היא זכות יסוד לאסירים והתוותה את התנאים לאישור ביקורים כאלה. יש לציין כי העותר השלים את השלב הראשון של הטיפול בעברייני מין, והרשויות התחייבו לשלבו בשלב השני בעתיד. הבקשה לשחרור מוקדם נדחתה, ואילו הבקשה החלופית לביקורי התייחדות עם אשתו התקבלה.