עת"מ 21731-01-22

תקציר

פסק הדין דן בסמכות שעמדה מאחורי החלטת ראש העיר להקצות מבנה בית ספר לבית ספר ממלכתי רשמי לבנות על פני מוסד חינוך מוכר-לא רשמי, ומצא את ההחלטה מוצדקת ובסמכותו של ראש העיר כרשות חינוך. עוד קבע בית המשפט כי יש להתייחס לבקשת העותרת להקצאה ככל בקשה אחרת ולהעבירה, לוועדה העירונית המתאימה, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות העירייה בהליך זה. כמו כן, פסק הדין מתייחס לטענות העותר ביחס להליך קבלת ההחלטות, מבטל אותן כחסרות תוכן, ומציין כי ההחלטה התקבלה במקצועיות ובסבירות. בית המשפט לא מצא טעם בטענות סביב צו המניעה הזמני, והגיע למסקנה כי העתירה והבקשה לצו המניעה הוגשו באיחור. השופטת התייחסה בקצרה גם למעמדם של המשיבים, ואישרה כי בית הספר הממלכתי הרשמי הוא המשיב המתאים ולא העמותה המנהלת את מבנה בית הספר. בסופו של דבר נדחתה העתירה לביטול החלטת ראש העירייה, ואילו הבקשה להורות לעירייה לדון בבקשת ההקצאה של העותר התקבלה. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 9.2.2022.