ת"א 11934-01-22

תקציר

התובעת, עולה מבוגרת מאתיופיה שאינה דוברת עברית באופן שוטף, תבעה את קרן קרנית לפיצויים לאחר שתאונת פגע וברח הותירה אותה עם חבלות. הקרן חלקה הן על נסיבות התאונה והן על טענת התובעת כי הפעילה "שקידה סבירה" לזיהוי הנהג הפוגע, דרישה לתביעות פיצויים כנגד הקרן. בית המשפט מצא כי גרסתה של התובעת לאירועים הייתה אמינה, וכי קשייה בשפה ובהבנה, כמו גם אופייה הטראומטי של התאונה, הסבירו את חוסר העקביות בעדויותיה. כמו כן, נקבע כי היא פעלה באופן סביר בכך שלא זיהתה את הנהג, במיוחד לאור העובדה שפנתה למשטרה זמן קצר לאחר התאונה. באשר למצבה הרפואי, מינה בית המשפט מומחה אורתופדי שייחס לתאונה נכות רפואית בשיעור של 14%, ובית המשפט קבע ליקוי תפקודי מקביל של 14%. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 101,979 ₪, לרבות אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. פסק הדין כלל גם שכר טרחת עורך דין.