ת"מ 14819-07-18

תקציר

השופט ארנון דראל החליט כי יש לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה. הדבר עולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים בנושא, לרבות פרשת "קסם המילניום", שקבעה תקדים לפיו מציעים המפסידים במכרז אינם יכולים לתבוע פיצויי קיום אם לא ניסו תחילה לערער ישירות על הליך המכרז – אלא אם אפשרות זו לא עמדה לרשותם שלא באשמתם. כלל זה חל במקרה זה, ותביעתו הכספית של התובע, המגיעה מספר שנים לאחר האירוע הנדון, נתפסת כ"תקיפה עקיפה" שאינה תקפה בשל אי ביצוע "התקפה ישירה" מיידית. ישנם חריגים פרוצדורליים ומהותיים לכך, אך הם אינם חלים במקרה זה. השופט סבור גם כי התביעה נגועה בשיהוי מוגזם, שגרם נזק מיותר לעירייה הנתבעת, ששכרה בינתיים נותני שירותים אחרים. התביעה נדחית, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.