בש"פ 10696/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים נגדו. המערער, תושב חוות מעון, עומד בפני כתב אישום בן ארבעה סעיפים המייחס לו עבירות שונות, בהן סחיטה, תקיפה, חבלה, שוד, איומים, העלבת והפרעה לעובדי ציבור. ההאשמות נובעות מתקריות שבהן היו מעורבים רועי צאן, תיירים ושוטרים. תחילה הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המערער בתנאים מגבילים, אך הוא הפר תנאים אלה בכך ששב לאזור חוות מעון. המדינה ביקשה את מעצרו של המערער, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו. המערער ערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט מצא כי הסברו של המערער להפרה לא היה משכנע וכי הימנעותו מלהסביר את מעשיו בעת מעצרו מערערת את טענותיו. חומרת העבירות, ההפרה הבוטה וחוסר ההסבר הצדיקו את מעצרו של המערער עד תום ההליכים. כמו כן, על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט לא היה חייב לשקול חלופות מעצר בגין הפרת תנאי ערבות. גם הרשעתו הקודמת של המערער וגישת המחוקק להפרת אמונים תמכו במעצר. בכך אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי.