עת"מ 29636-11-17

תקציר

העותרת, שהיא דיירת בדיור הציבורי, הגישה עתירה לרכישת הדירה המאוחדת בה היא מתגוררת למעלה מחמש שנים. עם זאת, בקשת העותרים נדחית משום שרק העותרת עצמה מוכרת כדיירת "זכאית", בעוד שילדיה הבוגרים המתגוררים עמה אינם עונים להגדרה של "קרובי משפחה" או "זכאים" לפי חוק הדיור הציבורי. החוק מתיר רכישת דירה מאוחדת רק אם יש לפחות שני "זכאים" או "זכאים" אחד עם "קרוב" אחד המתגורר בדירה. מאחר וילדיה של העותרת אינם נכללים בקטגוריות אלה, היא אינה זכאית לרכוש את הנכס המאוחד. עם זאת, לעותרת ולבני משפחתה הזכות להמשיך ולהשכיר את הדירה. השופט מתייחס גם לסוגיית השיהוי וקובע כי מאחר שהמשיבים (רשויות הדיור הציבורי) לא נפגעו מאיחור הגשת העתירה, טענת השיהוי נדחית, ובקשת העותר להארכת מועד מתקבלת. ההחלטה מדגישה את הצורך בפרשנות מצמצמת של חוקי הדיור הציבורי כדי להבטיח כי נזקקים הזכאים לדיור ציבורי יוכלו לגשת אליו, ומציינת כי החזקה בדירה ציבורית אינה שקולה לזכויות רכישה ללא עמידה בתנאי החוק.