עמל"ע 7029/09

תקציר

פסק הדין דן בערעוריהם של שני צדדים, המערער והמשיב, בדיון משמעתי נגד עורך דין שהפר את חובות הנאמנות שחב כלפי לקוחותיו. המשיב הואשם במספר עבירות, בהן הפרת אמונים ומסירות ללקוחות, הלנת פיקדונות וסילוקם, אי דיווח על פיקדונות, מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת את המקצוע. בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב בכל סעיפי האישום וגזר עליו שבע שנות השעיה, מתוכן 40 חודשי השעיה בפועל. בית הדין הארצי למשמעת זיכה את המשיב מחלק מהאישומים, אך אישר את הרשעתו בעבירות של הלנת ושליחת כספים עם פיקדונות ואי דיווח על פיקדונות, וכן הפרת חובת אמונים. הן המערער והן המשיב ערערו לבית המשפט העליון. שופט בית המשפט העליון בחן את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי המשיב אכן ביצע עבירות חמורות הפוגעות באמון הציבור במקצוע עריכת הדין. עם זאת, השופט שקל גם את נסיבותיו האישיות החריגות של המשיב, היעדר עבר משמעתי קודם וזיכוי באישומים מסוימים. בהדגישו כי העבירות מצדיקות השעיה ממושכת ואף הרחקה לצמיתות, הגדיר זאת השופט כמקרה חריג המצדיק ענישה מתונה יותר. בית הדין לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי ודחה את שני הערעורים, תוך שהוא מאשר את החלטת בית הדין. המשיב, שכבר הושעה, קיבל עידוד להתקדם ולשקם את חייו ואת הקריירה שלו.