עמ"ש 55558-04-21

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים בעקבות סכסוך על מכירת בית בבעלות משותפת של גבר ואישה לאחר גירושיהם. האיש עיכב את מכירת הבית במשך למעלה מעשור באמצעות הליכים משפטיים שונים. בסופו של דבר עתרה האישה לפירוק הסכם השיתוף. בית המשפט הורה למכור את הבית ומינה כונסי נכסים שיפקחו על התהליך. התקיימו שני סבבי מכרזים. בראשון, האיש הוכרז כזוכה אך לא הצליח לבצע את הרכישה. בשני, אישה בשם פלונית הוכרזה כזוכה עם הצעה של 5.6 מיליון שקל, אך גם היא לא השלימה את הרכישה ובכך הפרה את הסכם המכר. בית המשפט ביטל את ההסכם והכריז על פלונית כהפרה יסודית. התברר כי פלונית טענה כי היא פועלת כנאמנה של האיש מבלי ליידע את כונסי הנכסים או את בית המשפט מראש. בית המשפט קבע כי חוסר שקיפות זה אינו ראוי ואינו צודק. האיש ופלונית הגישו כל אחד ערעורים בניסיון למחזר טיעונים ישנים ולערער על ממצאי העובדות והאמינות של הערכאה הנמוכה יותר – בקשות שבית המשפט דחה, ואישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. גם טיעוני זכות הקניין וזכות הקדימה של האיש לא היו משכנעים, שכן הוא נכשל פעמיים בהשלמת הרכישות. בנוסף, בית המשפט הורה על חילוט הפיקדון של פלונית בסך 560 אלף שקל - סכום שידעה שיחולט אם לא תבצע את הרכישה. בית המשפט מצא זאת סביר ומקובל, במיוחד נוכח חוסר השקיפות והפרת ההסכם של פלונית. השופטים דחו פה אחד את הערעורים המאוחדים, הורו לפלונית ולאיש לשלם הוצאות משותפות ושכר טרחת עורך דין, והתירו את חילוט הפיקדון של פלונית על כנו.