תלה"מ 4818-10-22

תקציר

השופטת דחתה את תביעת התובעת, שביקשה לבטל פסק דין שאושר בהסכמה בדבר מכירת בית שהיה בעבר בבעלות התובעת והנתבע כזוג. התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו כי עורך דינו לא הסביר את ההסכמות שניתנו מטעמו, כי הוא אינו מיוצג בענייני רכוש וכי לא ניתן לערער על פסק הדין. השופט שקל את טענות התובע כי לא הבין את המונחים בהם נעשה שימוש בפסק הדין, ומצא את עדותו בלתי אמינה ובלתי עקבית, וציין כי טענות לייצוג משפטי לקוי אינן עילה לביטול הסכם. התובע גם לא הצליח להוכיח כי לא הסכים לתנאי פסק הדין או כי עיכב את הגשת תביעתו במשך חמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין. השופטת הדגישה כי יש לתת ודאות וסופיות לפסקי דין שאושרו בהסכמה, וכי צערו של התובע על ההסכמה שנתן אינו סיבה מספקת לביטול פסק הדין. זאת ועוד, התובע העלה בסיכומיו טענות חדשות, אשר היוו הרחבה בלתי מותרת של מראית העין של התביעה. השופט הורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 25,000 ₪ והתיר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.