ב"ל 61925-06-13

תקציר

המערערת, שהיא חיילת משוחררת, עתרה נגד החלטת הנתבעת, אשר שללה ממנה מענק עבודה מועדף לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי. הנתבעת טענה כי המערערת לא עבדה במקום עבודה מוכר או בסוג עבודה שנחשבה הכרחית, שכן עבודתה בחברת יבוא ושיווק לא הייתה בבית מלאכה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המערער. נקבע כי המערערת אכן עבדה בבית מלאכה, תיקנה חלפים וחלפים, וביצעה עבודות בלתי מיומנות. בית המשפט מצא את עדותה אמינה, ונתמכת בראיות אחרות, כולל צילומים ועדויות עדים. הפרסום של החברה באינטרנט והעלון שפרסמה הנתבעת תמכו אף הם במסקנה כי עבודתה של המערערת הייתה בבית מלאכה ולכן היא מזכה אותה במענק. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הנתבעת בדבר שכרו של המערער, שלא הוזכרה בכתב ההגנה ולא הובהרה דיה. לדברי בית המשפט, עבודתו של המערער עמדה בדרישות החוק ובהנחיות הנאשם לחיילים משוחררים. לפיכך, התביעה התקבלה, והנתבע חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המערער. פסק הדין נשלח לשני הצדדים, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.