בר"ע 3093/07

תקציר

בית המשפט מוצא כי לא היה מקום לטענות המבקש בדבר פגמים פרוצדורליים בתיק. ההחלטה לסגור תיק הוצאה לפועל אינה החלטה מהותית עקרונית וניתן לשנותה או לבטלה. ראש לשכת ההוצאה לפועל פעל כראוי כאשר סגר את התיק על סמך בקשת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה מטעם האו"ם, משיב בתיק, בטענה לחסינות מפני הליכי הוצאה לפועל. בית המשפט מסכים עם החלטת ראש ההוצאה לפועל ואינו מוצא כל סיבה להצדיק מתן רשות ערעור. מדינת ישראל, כצד לאמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות של האומות המאוחדות, מחויבת לכבד את חסינות האו"ם ואינה יכולה לנהל הליכים נגדו. חסינות האו"ם, כפי שהיא מוגדרת במשפט האמנות הבינלאומי ומעוגנת בחקיקה המקומית, חלה על כל פעולה משפטית, לרבות הליכי הוצאה לפועל, ואינה מוגבלת לחסינות דיפלומטית. פסיקות קודמות בעניין חסינותן של מדינות זרות אינן חלות על חסינות האו"ם, המוסדרת במשפט האמנות הבינלאומי. יתר על כן, פסיקה קודמת של השופט שפירא, שקבעה כי חסינות האו"ם אינה מוחלטת, בוטלה בהסדר שקיבל תוקף של פסק דין. לבסוף, בית המשפט מציין כי בעוד חסינות האו"ם עשויה להיראות מתסכלת במקרה זה, חקיקה מקומית כובלת את בית המשפט להוראות האמנה. מטעמים אלה, בקשת הערעור נדחית, והמבקש חויב בתשלום 2,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין.