ת"א 10678-08-15

תקציר

הנתבעים מבקשים לדחות על הסף את התביעה, המבקשת לאכוף הסכם לרכישה ומכירה של מקרקעין. העובדות ברובן אינן שנויות במחלוקת. התובע חתם על שני מזכרי הבנות עם הנתבעים, בכוונה לרכוש חלקת אדמה. המזכר הראשון נפל משום שהיה מותנה בהסכמת צד שלישי, משפחת כהן, שלא נתן את הסכמתו. התזכיר השני היה למכירת חלקם של הנתבעים במקרקעין בלבד. עם זאת, בין הצדדים התגלעו מספר סוגיות בנוגע לפרטי הנכס, שהובילו למשא ומתן ולהצעות נגדיות. כעת טוענת התובעת כי הנתבעים הפרו את ההסכם ומבקשת לאכוף אותו בהתאם לתנאיה של התובעת. הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה מכמה טעמים: היעדר עילה והיעדר יריבות, שכן לא ניתן לחייב את הבעלים הנוכחי של הנכס (שלא היה צד להסכם) למכור; חוסר שיקול דעת וודאות בהסכם; השתק, משום שהתובע תבע בעבר לבטל את ההסכם; התיישנות, שכן ההסכם נחתם לפני למעלה משבע שנים; ושיהוי, בשל שיהוי התובעת בהגשת התביעה. בית המשפט מסכים עם הנתבעים כי התביעה התיישנה בזמן וכי התובע ישן על זכויותיו. בית המשפט בוחן את מהות התביעה ומוצא כי אין מדובר בתביעה לאכיפת הסכם במקרקעין, אלא בסכסוך כספי על תנאי ההסכם. לפיכך, תקופת ההתיישנות המיוחדת לתביעות מקרקעין אינה חלה, וחלפה תקופת ההתיישנות הכללית בת שבע השנים. זאת ועוד, איחורו של התובע בהגשת התביעה גרם נזק ראייתי לנתבעים, והבעלים הנוכחי של הנכס שינה את עמדתו לרעה, וסבר כי העסקה נסגרה. לפיכך, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.