בש"פ 3809/09

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו מספר סעיפים, בהם קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בנסיבות מחמירות בכוונה, קבלת רכוש גנוב והובלת נשק. סעיפי האישום נובעים ממעורבותו הנטענת של המערער במזימה לפגוע באדם. המערער ומקורב אלמוני קשרו לכאורה קשר עם פלמוני אחד, שהיה לו סכסוך עם היעד, כדי לאתר אותו ולפגוע בו. הם הצטיידו באופנוע גנוב ובאקדח, בכוונה לפגוע במטרה. במשך מספר חודשים חיפשו המערער והאלמוני את היעד, ובאחת הפעמים יצא המערער לכאורה מהאופנוע עם האקדח, מתוך אמונה שהיעד נמצא בקרבת מקום. המשיבה (המדינה) ביקשה את מעצרו של המערער עד תום ההליכים, בטענה כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתו וכי נשקפת ממנו סכנה לציבור. בית המשפט המחוזי הסכים והורה על מעצרו. המערער ערער על החלטה זו, בטענה להיעדר ראיות לכאורה ולפגיעה בזכויותיו במהלך החקירה. הוא הצביע גם על הסדרי הטיעון שניתנו לשותפיו, שלדעתו העידו על היעדר סכנה מצדו. המשיב טען כי יש לדחות את טענות המערער בדבר התנהלות חקירתית, וכי קיימות ראיות מספיקות, לרבות עדותו של אלמוני, כדי לתמוך בהאשמות. זאת ועוד, הסדרי הטיעון שהוצעו לשותפיו של המערער נבעו משיקולים אחרים ולא שיקפו את חוסר מסוכנותו. השופט קבע כי הערעור לא יתקבל. היו די ראיות, לרבות גרסת האירועים שמסר אלמוני למודיע, כדי לתמוך באישומים נגד המערער. אמנם היו כמה סתירות בעדותו של האלמוני, אך הן לא היו משמעותיות מספיק כדי לבטל את עדותו לחלוטין. עוד ציין השופט כי מהימנות הראיות אינה נבחנת בדרך כלל בשלב זה של ההליך. באשר להסדרי הטיעון הדגישה השופטת כי החלטת המערער לדחות את הסדר הטיעון שהוצע לו הבדילה אותו משותפיו והצדיקה את השוני בטיפול. אופי העבירות המיוחסות למערער, שעניינן פגיעה פוטנציאלית באדם להשכרה, הצביע על מידה גבוהה של מסוכנות. לפיכך, היה מקום למעצרו של המערער עד תום ההליכים.