ת"פ 42326-01-11

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים בכתב האישום. הסעיף הראשון היה שוד ונשיאת נשק שבוצע לכאורה נגד עובד חנות בתחנת דלק. האישום השני נגע לניסיונותיו של הנאשם להעלים את עדותו של העובד באמצעות איומים, לאחר הגשת כתב האישום. השופט סקר את השתלשלות הליכי החקירה במשטרה ואת הראיות המפלילות שהציגה התביעה בנוגע לאישום הראשון. זה כלל את עדותו של העובד, צילומי מצלמות אבטחה של השוד וזיהוי הנאשם במסדר זיהוי חי. השופט שקל גם את טענות ההגנה, לרבות האפשרות לאירוע מבוים וחוסר מהימנות הליכי הזיהוי. עם זאת, השופט מצא את ראיות התביעה אמינות ומשכנעות. באשר לאישום השני, השופט מצא את עדותו של העובד על ניסיון ההרחקה של הנאשם כאמינה. הנאשם הודה כי ביצע שיחות טלפון לעובד מבית המעצר, אך טען כי העובד הוא זה שניסה לסחוט אותו. השופט דחה את גרסת הנאשם לאירועים כבלתי מהימנה והגיע למסקנה כי הנאשם הוא זה שיזם את השיחות וניסה לשבש את הצדק. על סמך הראיות שהוצגו, הרשיע השופט את הנאשם מעבר לכל ספק סביר בשני האישומים. הנאשם הורשע בשוד, נשיאת נשק, שיבוש הליכי משפט ואיומים על העובד. הכרעת הדין ניתנה בנוכחות התביעה, הסנגור והנאשם.