ת"א 11304-06-11

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב פרשנות פוליסת ביטוח והאם היא מכסה אירוע ספציפי. הפוליסה המדוברת מבטחת מפני גניבה, אך קיים חריג לגניבה המבוצעת על ידי עובדי המבוטח. התובע, מבוטח, טען כי יש לפרש את המונח "גניבה" באופן צר על פי הדין הפלילי, כלומר חברת הביטוח תצטרך לכסות את האירוע המדובר. מנגד, הנתבעות (חברת הביטוח) טענו כי יש לפרש את המונח באופן מרחיב, לרבות האלמנטים של שימוש ברכב ללא רשות, ועל כן חל החריג. לב העניין הוא הקביעה האם האירוע מהווה "גניבה" כהגדרתה בפוליסת הביטוח. לאחר ששקל את הטיעונים והראיות, פסק השופט לטובת הנאשמים, וקבע כי הכוונה מאחורי האירוע מצביעה על כך שיש לסווג אותו כגניבה. לפיכך, חברת הביטוח אינה אחראית לכסות את האובדן. כמו כן, השופט הורה לתובע לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה בהתבסס על הנסיבות הספציפיות של המקרה, שכללו הודאה של העובד באשמה וחוסר כוונתו להחזיר את הסחורה הגנובה. השופטת הדגישה כי החריג קיים משום שלעובדים יש גישה מורשית, מה שהופך אותו לסיכון שאינו בשליטת חברת הביטוח. פסק דין זה דוחה את התביעה ומחזק את חשיבותן של פרשנויות מדיניות ברורות בתיקי ביטוח.