ת"פ 25047-04-18

תקציר

פסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' אבו קיעאן, שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע, עוסק בעבירת הפוליגמיה על פי הדין הישראלי. מבחינה היסטורית, פוליגמיה הותרה תחת פטורים דתיים מסוימים, אך אלה בוטלו עם חוק שוויון זכויות האישה משנת 1951. בית המשפט הדגיש את ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות המזיקות של פוליגמיה על נשים וילדים, במיוחד בחברות כמו הבדואים, שבהן פרקטיקות כאלה עדיין מושרשות תרבותית. מחקרים מראים כי פוליגמיה מובילה למצוקה כלכלית, לבעיות רגשיות ולמבנה תלות הפוגע בנשים הפחות מועדפות ובילדיהן. מערכת המשפט הישראלית, כפי שהותוותה בתקדימים שונים, מטילה עונשים חמורים על פוליגמיה כדי להרתיע את הנוהג, ומחייבת עונשי מאסר הנעים בין 7 ל-18 חודשים. בית המשפט הדגיש את החשיבות של אכיפת חוקים אלה כדי להגן על מעמדן וכבודן של נשים, וציין כמה מקרים בעבר שבהם ניתנו עונשי מאסר משמעותיים לעברייני פוליגמיה. במקרה הספציפי הזה, למרות טענתו של הנאשם כי הוא נוהג על פי פרקטיקות דתיות המתירות פוליגמיה, הוא נדרש לתת דין וחשבון מלא מאחר שבית המשפט דחה את ההגנות התרבותיות. בית המשפט ציין את אי עמידתו המתמשכת של הנאשם בחוק, מאמצי שיקום לקויים ועבר פלילי שהדגיש התעלמות פזיזה מאמות מידה משפטיות. בסופו של דבר גזר בית המשפט על אבו קיעאן 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס, המשקפים שיקול מאוזן לשיקום פוטנציאלי תוך שמירה על הרתעה ציבורית. המקרה מדגיש את עמדתה המחמירה של ישראל נגד פוליגמיה, ומדגיש את הצורך ברפורמה חברתית ומשפטית כדי למגר פרקטיקה זו ולהגן על זכויות נשים.