עת"מ 36424-10-23

תקציר

העותרים, בעלי חלקות קרקע הסמוכות למושב צפית, ביקשו לשנות את ייעוד נכסיהם משימוש חקלאי לשימוש מגורים, במטרה לבנות יחידות דיור נוספות. עם זאת, בקשתם נדחתה על ידי הוועדה המחוזית בהתבסס על הוראות תמ"א 35. העותרים טענו כי פרשנות הוועדה לתמ"א 35 שגויה והגישו עתירה נגד ההחלטה. תמ"א 35 מסדירה תוספת יחידות דיור ביישובים כפריים. על פי הוראותיה, מספר יחידות הדיור ביישוב כפרי לאחר הרחבה לא יעלה על המקסימום הקבוע בלוח 2 לתכנית. בנוסף, כל אחוזה באזורים כפריים אלה יכולה להוסיף יחידת דיור אחת, בכפוף לתנאים מסוימים. עם זאת, במחוזות ירושלים, המרכז וחיפה, מספר יחידות הדיור בכל תכנית חדשה חייב להביא בחשבון תחילה את התוספת המתוכננת של יחידת דיור שלישית לכל אחוזה, אשר מופחתת מהמספר המרבי הנקוב בלוח 2. בית המשפט הסכים עם פרשנותה של הוועדה המחוזית לתמ"א 35, וקבע כי לשון התכנית ותכליתה תומכות במסקנה כי על יישובים כפריים ברובעים מסוימים, לרבות מחוז המרכז שבו נמצא מושב צפית, למצות תחילה את האפשרות להוסיף יחידה שלישית לכל אחוזה בטרם יאשרו יחידות נוספות. בית המשפט הדגיש כי פרשנותם של העותרים תייתר את סעיף 8.1.3.4ב, וכי עניינם מקומי ואינו מצדיק התערבות שיפוטית בהליך התכנוני. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי תכניות העותרים לפיתוח חלקותיהם כבר נדחו מאותו נימוק של התנגדותם להחלטת הוועדה, וכי אין נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהוראות תמ"א 35. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאות הוועדה המחוזית והמושב.