ת"צ 42192-09-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: ת"צ 42192-09-23 ברק נ' היפר רמה (2003) בע"מ** **1. מבוא וההליך הנדון:** ההחלטה של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופטת לימור חלד-רון) עוסקת בבקשה לתיקון הגדרת הקבוצה ולהוספת ראיות במסגרת תובענה ייצוגית. התובענה, שהחלה בבית המשפט המחוזי ובהמשך הועברה לבית משפט זה, נוגעת לטענת המבקשת (שרה ברק) בדבר היעדר סימון מחירים על מוצרי הנתבעת (היפר רמה (2003) בע"מ), כפי שנדרש על פי דין. הבקשה להוספת ראיות כוללת סרטונים חדשים שצולמו במאי 2025, והבקשה לתיקון הגדרת הקבוצה נועדה להרחיב את הכיסוי לכל צרכן שירכוש מוצר בחנויות הנתבעת ללא סימון מחיר כדין, עד לפסק דין סופי או לשינוי התנהלות הנתבעת. **2. העיקרון המשפטי: הצגת ראיות בשלב בקשת האישור:** ההחלטה מתייחסת בפירוט לעיקרון המשפטי המנחה בהליכים ייצוגיים בנוגע להגשת ראיות. ככלל, קיימת חזקת מוצא כי על מבקש האישור להגיש את מכלול הראיות הנדרשות כבר בשלב הגשת בקשת האישור, במלואן ובשלמותן. תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, מחייבות פירוט טיעונים ואסמכתאות בבקשה (תקנה 2(א)), וקובעות כי תצהיר שלא צורף במקור, לא יצורף אלא ברשות בית המשפט (תקנה 2(ב)). הוראות דומות חלות על התשובה ועל התגובה לתשובה (תקנות 2(ג) ו-2(ד)). פסיקה קודמת (כמו עניין פופיק ועניין פלונים) הדגישה כי אין להתיר הגשת ראיות שהיה ניתן לצרפן יחד עם בקשת האישור בשקידה ראויה. כמו כן, נקבע כי בקשה להוספת ראיה תידון בהתאם לאמות המידה לבחינת בקשה לתיקון בקשת אישור תובענה כייצוגית (כפי שנקבע בעניין יוניליוור). **3. חריגים לכלל ושיקולי בית המשפט בהוספת ראיות:** הפסיקה, כפי שסוכמה בעניין טריא פי2פי בע"מ, קובעת כי לכלל זה קיימים חריגים. בית המשפט בוחן בקשה להוספת ראיות על פי מספר תבחינים, ביניהם: * **שלב ההליך:** היכן נמצא ההליך מבחינת התקדמותו. * **מידת המחדל של בעל הדין:** האם הייתה שקידה ראויה להגשת הראיות מראש. * **תרומת הראיה לגילוי האמת:** עד כמה הראיה מהותית להבנת המחלוקת. * **נחיצות הראיות לבירור השאלה שבמחלוקת.** * **מידת השיהוי בהגשת הבקשה והצדקותיו.** * **מידת הפגיעה באינטרסים של בעל הדין היריב.** * **מידת ההכבדה על ניהול ההליך.** * **תום ליבו של המבקש.** **4. יישום העקרונות על המקרה הנדון:** בית המשפט נעתר לבקשת המבקשת להוספת הראיות, וזאת מתוך התבססות על התבחינים הפסיקתיים: * **מהותיות הראיות:** הראיות (עשרות סרטונים) נחשבו למהותיות ונחוצות לחקר האמת ולבירור המחלוקת. * **העדר נזק לנתבעת:** לא נגרם נזק לנתבעת, שכן ההליך נמצא בשלב מקדמי של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, והנתבעת תוכל להעלות את טענותיה בנוגע לראיות בהמשך. * **העדר השתהות:** לא ניתן לומר שהמבקשת השתהתה, שכן מדובר בראיות שנוצרו לאחר מועד הגשת הבקשה המקורית. * **העדר שינוי מהותי בגדר המחלוקת:** הראיות אינן משנות באופן מהותי את גדר המחלוקת באופן שיפגע ב"יומה" של הנתבעת בבית המשפט. **5. תיקון הגדרת הקבוצה:** בית המשפט קיבל גם את הבקשה לתיקון הגדרת הקבוצה. ההחלטה מדגישה כי התיקון אינו משנה את חזית המחלוקת, אינו מוסיף עילות חדשות ואינו מרחיב את הקבוצה באופן מהותי. התיקון נתפס כהתאמה הנובעת מחלוף הזמן מאז הגשת התובענה, ובית המשפט מצא כי הוא עולה בקנה אחד עם אינטרס הציבור והתכליות של חוק תובענות ייצוגיות. **6. סעדים והמשך ההליך:** * **היתר להגשת ראיות:** הותרה הגשת הראיות הנוספות. * **היתר להגשת תשובה משלימה:** ניתנה לנתבעת שהות של 45 יום להגיש תשובה משלימה לבקשת האישור. * **שמירת סרטונים:** המבקשת מתבקשת להעלות את כל הסרטונים לנט המשפט בתוך 14 יום. * **הוצאות:** לא נפסקו הוצאות בשלב זה, והדבר יובא בחשבון בסוף ההליך. * **דיון מוקדם:** נקבע דיון מוקדם ליום 25.6.26, בו יתייצבו בעלי הדין ובאי כוחם. * **הבהרה:** בית המשפט מבהיר כי החלטתו זו אינה מהווה הבעת עמדה לגופו של עניין, וטיעוני הצדדים יידונו במסגרת בחינת אישור ניהול התובענה כייצוגית. **7. חידושים ודגשים:** * **גמישות בהליך הייצוגי:** ההחלטה מדגימה את מידת הגמישות שבית המשפט יכול להפגין בהליכים ייצוגיים, כאשר הדבר נדרש לצורך גילוי האמת והגנה על אינטרס הציבור. זאת, על אף העקרונות המחמירים בנוגע להצגת ראיות. * **ראיות מאוחרות:** ההתייחסות לראיות חדשות שנוצרו לאחר הגשת הבקשה, וההכרה בכך שהן אינן בהכרח "מחדל" של המבקש, מהווה דגש חשוב. * **איזון בין יעילות ההליך להגנה על הצדק:** בית המשפט מצא איזון בין הצורך ביעילות ההליך הייצוגי (הצגת כל הראיות מראש) לבין הצורך בהגנה על הצדק (הבטחת בירור אמיתי של המחלוקת באמצעות ראיות רלוונטיות). * **תיקון הגדרת קבוצה בהינתן התפתחויות:** ההחלטה מראה כי תיקון הגדרת הקבוצה, גם אם הוא נובע מחלוף הזמן, עשוי להיות מאושר כאשר הוא אינו מהותי ומתיישב עם התכליות החוקיות. לסיכום, החלטה זו משקפת גישה פרגמטית של בית המשפט, המבקש לאפשר את בירורן של טענות מהותיות בתובענה ייצוגית, גם אם הדבר מצריך סטייה מסוימת מהכללים הפורמליים, וזאת תוך שמירה על האינטרסים של כלל הצדדים ועל התכליות המרכזיות של חוק תובענות ייצוגיות.