ת"פ 8191/09

תקציר

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין. ההרשעה באה בעקבות כתב אישום מתוקן, שבו הודה הנאשם באשמה. על פי כתב האישום, הנאשם והמתלונן היו מעורבים בוויכוח אלים שהופסק רק על ידי צדדים שלישיים. הנאשם עזב את המקום אך חזר כעבור כחצי שעה עם סכין וביקש מהמתלונן להצטרף אליו הצידה לשיחה. לאחר מכן דקר הנאשם את המתלונן מספר רב של פעמים באזור החזה והמותניים, כשהוא מותיר את האחרון פצוע ונזקק לאשפוז. למרות הודאתו של הנאשם באשמה, נותרה מחלוקת לגבי כוונתו של הנאשם לשוב למקום. הנאשם טען כי אין בכוונתו לדקור את המתלוננת אלא הכוונה התפתחה בעקבות האירועים שהתרחשו. עם זאת, בית המשפט דחה את גרסת הנאשם וקיבל את גרסת התביעה לפיה הנאשם חזר עם כוונה מראש לדקור את המתלוננת. זאת, בעיקר בשל אופייה הבלתי הגיוני של עדותו של הנאשם וחוסר העקביות שלה עם העובדות הידועות. נסיבות מחמירות ומקלות שונות נשקלו בקביעת העונש. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה, ובפרט את אופייה המתוכנן מראש של התקיפה ותוצאותיה, כמו גם את עברו הפלילי הקודם של הנאשם ואי ציות לצווים קודמים של בית המשפט. עם זאת, בית המשפט הכיר גם בגילו הצעיר של הנאשם, בנסיבות חייו הקשות ובהבעת החרטה שלו. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, הפעלת שישה חודשי מאסר על תנאי קודמים, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 20 אלף שקל למתלונן. בנוסף, בית המשפט הורה לנאשם לשלם ערבות קודמת בסך 5,000 ₪ או לעמוד בפני שלושה חודשי מאסר. גזר הדין נכנס לתוקף באופן מיידי, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.