רע"א 19989-04-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **נושא פסק הדין:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (קמא) לדחות בקשה לביטול פסק בוררות, המתמקדת בעיקר בשאלת סמכותו של הבורר להכריע בסכסוכים בין אחים (המבקשים והמשיב 1) שהיו צדדים להסכם קומבינציה מורכב, כאשר אחד מהם (המשיב 1) טען להיעדר סמכות בוררות בהקשר זה, בעוד שהאחרים (המבקשים) טענו שהבורר חרג מסמכותו. **רקע עובדתי:** 1. **הסכם קומבינציה:** נחתם בין אחים (המבקשים והמשיב 1) כ"מוכרים" לבין חברה קבלנית (המשיבה 2). ההסכם קבע את בניית בניין מגורים ותמורה של 7 דירות למוכרים. 2. **תניית בוררות:** סעיף 27 להסכם קבע כי "במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים בכל הקשור לחוזה, פירושו ו/או יישומו יכריע בורר דן יחיד". הובהר שהבורר כפוף לדין המהותי, אך רשאי לנהל את הבוררות שלא על פי סדרי דין וראיות, וכן רשאי להטיל הוצאות. חתימת הצדדים על החוזה היוותה חתימה על הסכם בוררות. 3. **הליך הבוררות:** התגלעו חילוקי דעות, והתקיים הליך בוררות. בהחלטת בורר מיום 13.2.2018, ניתנה רשות להגיש הודעות לצדדים שלישיים זה כנגד זה. 4. **התנגדות ו/או הסכמה לגבי סמכות הבורר בסכסוך בין האחים:** * המשיב 1 (אח) טען מפורשות שאינו מסכים להרחבת יריעת הבוררות מעבר לתניית הבוררות המקורית, ושהיא אינה חלה על סכסוכים בין הנתבעים (האחים) לבין עצמם. * המבקשים (אחים) טענו שבין הנתבעים (האחים) אין הסכם בוררות, אך הסכימו לסמכות הבורר לדון בסכסוך ביניהם, מכיוון שהמשיב 1 הגיש הודעה לצד שלישי. 5. **פסק בוררות:** ניתנו מספר פסקי בוררות חלקיים, ובסופו של דבר פסק בוררות מיום 14.5.2023 שסיים את הסכסוך. הפסק כלל הכרעות בנוגע לאחריות לאיחור במסירת דירות, חיובים כספיים, וכן הכרעה בנוגע להודעות ההדדיות לצד ג' (בין האחים). 6. **פסק הבוררות בנוגע לסמכות:** הבורר דחה את טענות המבקשים בדבר היעדר סמכות לדון במחלוקות שבין האחים לבין עצמם. נימוקיו היו: * לשון תניית הבוררות "בין הצדדים" רחבה וכוללת גם חילוקי דעות בין האחים. * הכרעה בחילוקי הדעות בין האחים נחוצה ליישום ההסכם. * הצדדים נתנו הסכמה דיונית להרחיב את סמכות הבורר, והמבקשים הצהירו בהודעה לצד ג' שהם מסכימים לסמכות הבורר לדון במחלוקת בינם לבין המשיב 1. 7. **הליך בבית משפט קמא:** המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות, בטענה שהבורר חרג מסמכותו ביחסים ביניהם לבין המשיב 1, מכיוון שלא היה הסכם בוררות ביניהם. 8. **פסק דין בית משפט קמא (החלטה הנדונה בערעור):** בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות. נימוקיו העיקריים היו: * התנהלות המבקשים (אי-פנייה לבורר או לביהמ"ש בשאלת סמכות, הסכמה דיונית, שתיקה מסוימת) יצרה הסכמה מכללא להרחבת סמכות הבורר. * עקרון תום הלב והמניעות גוברים על טענת העדר הסכם בוררות בכתב. * לא נגרם עיוות דין. * סמכות הפסיקת הוצאות בין הצדדים נובעת מהסכם הבוררות ומחוק הבוררות. 9. **בקשת רשות הערעור:** המבקשים ביקשו רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא, תוך חזרה על טענתם בדבר חריגת הבורר מסמכותו בסכסוך שבינם לבין המשיב 1, וטענה לעיוות דין. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **היקף הסמכות ליתן רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות (סעיף 14):** * **עיקרון:** רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה. היא תינתן רק במקרים חריגים, כגון: שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או למניעת עיוות דין. * **יישום:** בית המשפט קבע כי הבקשה הנוכחית אינה מעלה שאלה עקרונית, והיא נטועה בנסיבות הפרטניות של הסכסוך. לא שוכנע גם בצורך התערבות מטעמי צדק או מניעת עיוות דין. לפיכך, נדחתה הבקשה עוד לפני שהמשיב נדרש להשיב. 2. **פרשנות תניית בוררות והרחבת סמכות הבורר (סעיפים 8, 11, 17, 18):** * **עקרון:** סמכותו של בורר נבחנת בראש ובראשונה על פי הסכם הבוררות. יש ליתן פרשנות רחבה להסכם הבוררות על מנת שיחול על המחלוקת בכללותה, בעוד שעילות הביטול מכוח חוק הבוררות יפורשו בצמצום. * **יישום:** * **לשון רחבה:** תניית הבוררות "בכל הקשור לחוזה, פירושו ו/או יישומו" ו"בין הצדדים" פורשה כלשון גורפת ורחבה, הכוללת לא רק את היחסים בין המוכרים (האחים) לקבלן, אלא גם את היחסים בין המוכרים לבין עצמם (בין האחים). זאת, מכיוון שלא ניתן ליישם את ההסכם מבלי להכריע בסכסוכים הפנימיים. * **הסכמה מכללא והרחבה בהתנהגות:** נקודה מרכזית בפסק הדין. למרות שהמשיב 1 העלה סייגים והתנגדות עקרונית לסמכות הבורר בסכסוך בין האחים, המבקשים (אחים) הגישו הודעה לצד ג' נגד המשיב 1, תוך שהם מצהירים במפורש שהם "מסכימים לסמכות הבורר לדון בסכסוך בין הצדדים". בנוסף, הם לא פעלו באופן עקבי למחות על סמכות הבורר (רק ערב הגשת סיכומים העלו טענה זו), ולא פנו לבית המשפט בשאלת סמכות. * **מניעות והשתק:** בית המשפט קבע כי התנהלות המבקשים, שהשתתפו בהליך הבוררות ללא מחאה ברורה בזמן אמת, והביעו הסכמה מפורשת להרחבת סמכות הבורר, מקימה טענת מניעות. צד המשתתף בהליך בוררות ללא מחאה ברורה מושתק מלטעון נגד תוקף פסק הבוררות בשלב מאוחר. עקרונות תום הלב גוברים על טענת העדר הסכם בוררות בכתב. * **השלכות ההתנהגות:** הפסיקה מבליטה את החשיבות של התנהלות הצדדים במהלך הבוררות. הסכמה להרחבת סמכות הבורר יכולה להיעשות גם בהתנהגות (גם אם לא במפורש בהסכם חדש), ואי-העלאת טענה לחריגה מסמכות בהזדמנות הראשונה עשויה ליצור מניעות. (מופנות הפניות לפסיקה ולספרות מקצועית – אוטולנגי). 3. **עילות ביטול פסק בוררות (סעיפים 11, 16, 17):** * **עילות רלוונטיות:** חריגה מסמכות (סעיף 24(1) לחוק הבוררות) והעדר הסכם בוררות (סעיף 24(3) לחוק הבוררות). * **יישום:** בית המשפט קיבל את קביעת הבורר ובית המשפט קמא כי לא מתקיימת עילה לביטול פסק הבוררות בגין חריגה מסמכות או העדר הסכם, לאור הפרשנות הרחבה של ההסכם, וההסכמה הדיונית וההתנהגות של המבקשים. 4. **פסיקת הוצאות בין הצדדים לסכסוך הפנימי (סעיפים 8, 11, 19):** * **עקרון:** לבורר סמכות לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, מכוח סעיף 2 לחוק הבוררות ותוספת הראשונה לחוק, וכן מכוח הסמכה מפורשת בהסכם הבוררות (במקרה זה, סעיף 27). * **יישום:** בית המשפט אישר את קביעת בית המשפט קמא כי סמכות הבורר להטיל הוצאות על המבקשים לטובת המשיב 1 מעוגנת בדין ובהסכם, ואינה מהווה עילה לביטול פסק הבוררות. גם אם הסכסוך בין האחים לא היה מכוסה במקור על ידי תניית הבוררות, עצם ההשתתפות בהליך הבוררות וההסכמה הדיונית, לרבות פסיקת הוצאות, מחייבת את הצדדים. 5. **עיוות דין (סעיפים 11, 15):** * **עקרון:** טענת עיוות דין היא אחד השיקולים המרכזיים בהתערבות שיפוטית (במידה מוגבלת) בפסקי בוררות. * **יישום:** בית המשפט קמא קבע שלא נגרם עיוות דין, ובית המשפט המחוזי (הדן בבקשת רשות ערעור) לא השתכנע כי נדרשת התערבות מטעמי צדק או מניעת עיוות דין. עצם פסיקת הוצאות, גם אם לטענת אחד הצדדים הייתה חריגה מסמכות, אינה בהכרח מקימה עיוות דין, במיוחד כאשר הצדד נהנה מתוצאות הפסק (המבקשים זכו בסכומים מסוימים מהקבלן). **נקודות חידוש והדגשים:** * **הדגש על התנהגות הצדדים:** פסק הדין מדגיש את המשקל הרב שניתן להתנהגותם של הצדדים במהלך הליך הבוררות, כבסיס להרחבת סמכות הבורר ואף ליצירת מניעות מלטעון לחריגה מסמכות. הסכמה מפורשת ו/או התנהגות המלמדת על הסכמה, כמו גם היעדר מחאה בזמן אמת, יכולים להוביל לדחיית טענות חוסר סמכות. * **פרשנות רחבה של תניות בוררות:** בית המשפט ממשיך במגמה של פרשנות רחבה של תניות בוררות, במיוחד כאשר הן מנוסחות בלשון גורפת, על מנת להגשים את כוונת הצדדים להכריע את הסכסוך כולו בפני הבורר. * **זהירות בביטול פסקי בוררות:** ההחלטה תומכת במדיניות השיפוטית שלא להתערב בפסקי בוררות אלא במקרים חריגים, תוך שימת דגש על עקרונות כמו סופיות הדיון, יעילות הליך הבוררות, והבחירה המודעת של הצדדים במסלול זה. **לסיכום:** פסק הדין משקף עקרונות משפטיים מושרשים בדיני בוררות, אך מדגיש את האופן שבו התנהלות הצדדים ומצגים שהם מציגים במהלך ההליך יכולים להשפיע באופן מכריע על שאלת סמכותו של הבורר ועל יכולתם לטעון כנגד הפסק בדיעבד. ההתמקדות היא לא רק בפרשנות החוזה, אלא גם בפרשנות ההתנהגות המצדדת את כוונת הצדדים.