רע"א 4146/23

תקציר

התיק עסק בדיון משפטי מורכב בשאלה האם צד יכול להגיש בקשה לסעד הצהרתי בדבר סמכותו של בורר לפני מתן פסק בוררות. השופט ד' מינץ טען כי סעד כזה לא יתאפשר אלא לאחר פסק הבורר, תוך שימת דגש על התערבות מינימלית של בית המשפט כדי לשמור על יעילות הבוררות. השופט ח' כבוב והשופט נ' סולברג חלקו על כך, והדגישו כי יש לאפשר לצדדים להגיש בקשה לסעד הצהרתי בדבר סמכותו של הבורר כאמצעי לטיפול בהתגברות אפשרית. לטענתם, מניעת תביעות כאלה עלולה להוביל למצבים בלתי הוגנים שבהם בוררים חורגים מסמכותם ללא בקרה. בסופו של דבר החליט בית המשפט, ברוב דעות בראשות השופט כבוב ובתמיכת השופט סולברג, כי אמנם ניתן לבקש סעד הצהרתי, אך יש לעשות זאת בזהירות ובתנאים ספציפיים כדי למנוע עיכובים מיותרים בבוררות. השופט מינץ חלק על כך, וטען כי התרת תביעות כאלה עלולה לפגוע ביעילות הבוררות על ידי עידוד אתגרים משפטיים מוקדמים מדי. בית המשפט החליט לדחות את הערעור מטעמים פרוצדורליים, תוך הנחיית חוות דעתו של השופט כבוב לטיפול במצבים דומים במקרים עתידיים.