ע"פ 5590/16

תקציר

במקרה דנן, לאחר בחינה מעמיקה של פסק דינו של בית משפט קמא והטיעונים שהוצגו, החליט ערכאת הערעור של ערכאת הערעור לקבל את ערעור המדינה ואת ערעורו של בקרי, תוך שהוא דוחה את ערעוריהם של קרקי ונטשה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בעונשם של קרקי ונטשה, שכן הם לא עמדו בקריטריונים החריגים להתערבות בערעור. שניהם היו מעורבים בשורה של עבירות שכוונו נגד כוחות הביטחון ואזרחים בהר הבית, אתר בעל רגישות דתית. החלטת בית משפט קמא להטיל מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום אושרה בשל היעדר קשר הדוק בין האירועים. בית המשפט הדגיש את חומרת מעשיהם, המונעים ממניעים אידיאולוגיים, שהצדיקו את גזרי הדין. למרות שקרקי לא היה בעל עבר פלילי קודם והוא הודה, ולמרות שנתשה הייתה קטינה בחלק מהעבירות, גורמים אלה לא הצדיקו הקלה בעונש. ערעור המדינה על עונשו של נתשה התקבל משום שבית המשפט התעלם מחלק מהאישומים, והצדיק העלאה מתשע לאחת עשרה שנים. בינתיים, ערעורו של בקרי התקבל מאחר שעונשו לא עלה בקנה אחד עם עונשם של שותפיו לפשע, וראוי להפחתה משבע לשש שנים, תוך שמירה על עקרון האחידות. בית המשפט שמר על כל יתר ההיבטים של העונשים שהוטלו על ידי בית המשפט קמא וגיבש החלטות אלה נכון ליום 17.1.2018.