ע"א 389/79

תקציר

פסק הדין במקרה זה כרוך במחלוקת על פרשנות חוקי המס ופסילת ספרי נישום. המשיב, חשמלאי רכב, נבדק על ידי מס הכנסה, אשר פסל את מחברותיו לאחר שגילה קבלה חסרה. המשיב טען כי אי רישום הקבלה נבע מלחץ עבודה. בית המשפט העליון קבע כי יש לפרש את חוקי המס באופן דווקני, ובהקשר שבו הם נכתבו. את המילה "בקרבת מקום", כפי שהיא מופיעה בסעיף 17 לתקנות מס הכנסה, יש לפרש בהתאם לאופי העסק; עסקה במזומן עבור שירות תדרוש הקלטה מיידית. עוד קבע בית הדין כי לחץ עבודה אינו מהווה תירוץ סביר לאי רישום קבלות. השופטים דחו את ערעורו של המשיב בקובעו כי אופי עסקיו מחייב רישום מיידי של קבלות, מה גם שהוא הודה בקבלת התשלום המדובר. הם אישרו את ההחלטה לפסול את מחברותיו והורו לו לשלם את הוצאות המערער. השופט בכור, השופט בייסקי והנשיא לנדוי הסכימו עם פסק הדין.