עת"מ 15331-08-14

תקציר

העתירה המדוברת מבקשת לבטל מכרז בו זכתה רשף למתן שירותי תצפית לרכבת ישראל בטענה כי הצעתה של רשף מנוגדת לתקנות חובת המכרזים משום שאינה מביאה בחשבון את העלויות האמיתיות של ביצוע העבודות. לטענת העותר, יש לסווג את המשקיפים כעובדי ביטחון, ועל כן היה מקום לדרוש מהמציעים להציע מחיר הכולל את השכר המשופר ואת הזכויות הסוציאליות המוענקות לסוג זה של עובדים. מספר משיבים, ובהם ההסתדרות, תומכים בעמדה זו. עם זאת, ברכבת ישראל וברשף טוענים כי תפקיד המשקיף אינו מהווה עבודת שמירה, ולכן תנאי המכרז אינם בלתי חוקיים. עוד הם טוענים כי יש לדחות את העתירה משום שהעותרת פעלה בחוסר תום לב ובאיחור, והגישה את העתירה רק לאחר שנודע לה כי לא זכתה במכרז. בית המשפט מסכים עם רכבת ישראל ורשף כי התנהלות העותרת מעידה על חוסר תום לב וניסיון לנצל עניין טכני כדי להשיג יתרון. העותרת הייתה מודעת לעמדת רכבת ישראל לפיה משקיפים אינם נחשבים כעובדי ביטחון חודשים לפני פרסום המכרז, ובכל זאת בחרו להשתתף במכרז. משכך, העתירה נדחית, והעותרת מחויבת לכסות את הוצאותיהן ואגרותיהן של רכבת ישראל ורשף, בסך כולל של 50,000 ₪. החלטה זו מתקבלת מתוך הבנה כי בית הדין לעבודה הוא הגוף המתאים להכריע במחלוקת המרכזית בדבר סיווגם של משקיפים כעובדי ביטחון, ואין בהחלטה הנוכחית כדי למנוע מהצדדים להעלות סוגיה זו שם.