ע"ב 911405/99

תקציר

התובע, מהנדס מחשבים, הועסק על ידי החברה הנתבעת כמנהל פיתוח. יחסי העבודה נקבעו על ידי הסכם עבודה אישי שנחתם בין הצדדים, שכלל הוראות הנוגעות לחופשה שנתית, פיצויים, מענק מיוחד והקצאת מניות. התובע טען כי פוטר שלא כדין מעבודתו על ידי הנתבעת תוך הפרת הסכם העבודה, ותבע תשלומים שונים, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, מענק מיוחד, הקצאת מניות ופיצוי בגין לשון הרע. בית הדין פסק לטובת התובע בקובעו כי פוטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת וכי הנתבעת לא הצליחה להצדיק את שלילת פיצויי הפיטורים ותשלומי תקופת ההודעה המוקדמת. לתובע נפסקו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ותנאים נלווים לתקופת ההודעה המוקדמת, לרבות הפרשות לקופות גמל ולקרן השתלמות. בית המשפט הורה גם על החזר ניכויים משכרו של התובע שלא הועברו לקופות הגמל. עם זאת, בית הדין דחה את תביעת התובעת לשכר ותנאים נלווים לתקופה קצובה של שלוש שנים, שכן בהסכם העבודה לא צוין במפורש תקופה קצובה. התובעת הייתה זכאית לפדיון של שישה ימי חופשה נוספים בלבד על פי החוק, שכן הסכם העבודה לא קבע פדיון ימי חופשה חוזיים מעבר לדרישת החוק. באשר למענק המיוחד, קבע בית הדין כי התובעת זכאית לסך של 304,240 ₪, שישולמו בתשלומים כמפורט בהסכם העבודה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם 20,000 ₪ כפיצוי להלנה. בית המשפט דחה את תביעת לשון הרע, שכן הוא נעדר סמכות לדון בתביעות מסוג זה. כמו כן, בית המשפט הרים את מסך ההתאגדות וחייב את הנתבעת באופן אישי בפיצויי פיטורים, תשלומי תקופת הודעה מוקדמת, החזר ניכויי שכר ופדיון חופשה סטטוטורית. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. ניתן פסק דין לטובת התובעת על הסכומים הנקובים, שישולמו תוך 30 יום.