תמ"ש 58503-05-16

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב מאבק המשמורת בין שתי נשים, המכונות התובעת והנתבעת, שהיו במערכת יחסים והולידו יחד ילד באמצעות תרומת זרע. התובעת, הרואה עצמה אמו של הילד, עותרת לזכויות הסדרי ראייה לאחר שהנתבעת סיימה את הקשר ביניהם וניתקה את הקשר של התובעת עם הילד. הנתבעת, האם הביולוגית, מתנגדת לכל קשר בטענה כי לתובעת אין קשר משפטי או ביולוגי לילד. השופטת בפסק דינה מכירה במורכבות של קביעת הורות מחוץ למבנים המשפחתיים המסורתיים ומכירה בקונצנזוס ובמחויבות שעמדו בבסיס זכויותיהם ההוריות כזוג חד-מיני. הם פוסקים לטובת התובעת, מעניקים לה זכויות ביקור על בסיס הדרגתי ומתפתח, מתוך אמונה כי טובת הילד עומדת לנגד עיניהם. החלטה זו, לדבריהם, מעוגנת בעקרון ההורות הפסיכולוגית, הנותן עדיפות לצרכי הילד ולמערכות היחסים שלו, במיוחד כאשר התובע היה דמות הורית משמעותית בחיי הילד. השופטת מורה על מפגשים שבועיים בין התובע לילד, מדגישה את החשיבות שלא להסית את הילד נגד התובע ומעודדת את שני הצדדים לפנות להדרכת הורים. פסק הדין נועד להגן על טובת הילד ומכיר באופי ההסכמי של הקשר ההורי ביניהם, וקובע כי יש לכבד את ההסכמה והמחויבות במסגרת הזוגיות החד-מינית גם לאחר פרידה.